יועץ לניהול זמן מוצא את עצמו מתפקד לפעמים כיועץ נישואין. זה קורה במשך כל השנה מדי פעם, אבל בתקופת החגים ואחריה מדובר בשטפון ממש. עושה רושם שכל הבעיות בחיי הנישואין מתפרצות בתקופת זו, ורבים מאלה שבאים לבקש טיפים להתארגנות לכבוד האירוח המייגע באים, למעשה, לבקש מהיועץ שיציל את חיי הנישואין שלהם, שהרי הם יקרסו מיד עם תום פירור המצות האחרון. החדשות הטובות הן שאפשר להישאר נשואים גם כשלחץ האירוח מכה בנו. החדשות הטובות יותר הן שיש כמה דרכים לנהל את הזמן ואת התפריט כהלכה, ולהגיע לאירוח די רגועים (מילת המפתח כאן היא "די". רגועים לגמרי נהיה רק כשנתארח). לכבוד חג החירות המתקרב (איזה שם מטעה לחג שבו אנו משתעבדים למטבח!) אני מגישה: כמה כללים כדי להישאר רגועים.
בחירת התפריט 1: מעט מאכלים, בבקשה
"קל לה לדבר", מסננים המארחים, "איך אפשר לארח לסדר בלי המאכלים המסורתיים?". ובכן, אפשר. אין שום חוק שמחייב אותנו להכין את כ-ל מאכלי החג המסובכים. סבתא שלי, למשל, נהגה להכין בעצמה גם את הדג המלוח וגם את הגפילטע פיש. היא היתה מתחילה בהכנות כשבוע לפני ליל הסדר, ועשרה ימים אחרי שהאורחים עזבו עוד הסריחו קירות הבית מדגים. להכין ביצה קשה או חרוסת זה פשוט וקל. להכין מאכלים מסורתיים - קצת פחות. הכניסו את עקרון 80-20 לפעולה. הכינו רק 80% מהמאכלים - אלה שקל להכין ואפשר להכין מספיק זמן מראש - וקנו את היתר במעדניה, בקשו מהאורחים להכין אותם ולהביא או ותרו עליהם לגמרי. אף אורח לא ייצא רעב, אני מבטיחה.
בחירת התפריט 2: מותר לבקש מהאורחים להשתתף בבישול
אם זה נשמע כל כך הגיוני מדוע אנו ממעטים להשתמש באופציה הזו? כן, מותר למארח - זה שרוב ההוצאות נופלות על כתפיו, זה שיעמוד לילות כימים ויכין מאכלים רבים, זה שיהיה מודאג על הרגע האחרון שמא אין די מלח במרק - מותר לו לבקש קצת עזרה. אין בזה בושה, ולדעתי רוב המתארחים ישמחו לעזור. אפשר להטיל עליהם להכין מאכל אחד מסורתי ומורכב, ולהסיר את הדאגה מן הלב. כדאי, כמובן, להזכיר להם שיביאו את מה שבישלו עימם לארוחה החגיגית או, אם הם מתגוררים בקרבת מקום, אפילו לקחת זאת בעצמכם יום קודם ולהיות לגמרי רגועים.
בחירת התפריט 3: אתם בוחרים את היין, האורחים מביאים
ומה קורה כשיש מתארחים "טפילים" שבאים כמו למסעדה? אל תתביישו לבקש מהם להביא בקבוק יין או קופסת פרלינים לקינוח. מאחר שמדובר במתארחים מהזן הגרוע ביותר, סביר להניח שהם ינסו "למחזר" באירוע יין ישן שקיבלו ממקום העבודה או לרכוש חבילה של שלושה פרלינים. המסקנה: אל תשאירו שום דבר לשיקול דעתם. פנו אליהם די זמן מראש - שבוע או שבוע וחצי - והסבירו בדיוק במה אתם מעוניינים. אם מדובר ביין, ניקבו בשם הספציפי ובשם היקב וכן ציינו בכמה בקבוקים מדובר. המהדרין יציינו גם את צבעו של היין (אדום או לבן) ואת מידת המתיקות (יבש, חצי יבש או מתוק). אם מדובר בפרלינים, ניקבו בשם הספציפי ובמשקל האריזה הרלוונטי. הדיוק והפרטנות יקשו על הזן הבלתי נסבל להתחמק מהבקשה או לחסוך בעלויות.
כל האמור כאן טוב ויפה, ובכל זאת סייג קטן אחד: נכון, אף אחד לא באמת אוהב את האורחים הטפילים, והזמנתם לאירוע נובעת כמעט תמיד מאילוץ, אבל מומלץ בחום להימנע מהפיתוי להעניש אותם ולדרוש מוצרים יקרים במיוחד או כאלה שעבורם ייאלצו לנסוע למרחוק. הגדולה שבפטנט היא לבקש מהם מוצרים קלים יחסית להשגה (כלומר, מצויים בכל מרכול) ומתומחרים בסבירות על פי מצבם הכלכלי (ובואו נאמר זאת בעדינות: אם מדובר באורחים טפילים קשיי יום ייתכן מאוד שטפילותם נובעת ממצב כלכלי קשה ולא יותר). אם מדובר בטפילים שמצבם הכלכלי ממוצע, תוכלו לדרוש מהם בנחת להשקיע כ-80 שקלים בעניין. אל תחרגו למספרים תלת ספרתיים, אחרת תיוותרו בידיים ריקות או שהטפילים יגיעו לסעודה ויציבו על השולחן בלי בושה את בקבוק היין הישן שקיבלו ממקום העבודה וממנו אנו מנסים להתחמק.
תכנון התפריט1: חישובי כמויות נכונים
הכינו לפחות עשרה ימים מראש תפריט מפורט ומדוקדק וציינו בו אילו מנות תוגשנה ובאיזה אופן, למשל: "מנות סלטים: כבד קצוץ, סלט ביצים וכרוב כבוש בהגשה במרכז השולחן" או "מנה עיקרית: חזה עוף בגריל מוגש על מצע פירה לכל סועד" (אגב, חובבי המחשבים יוכלו להקליד את העניין ולהדפיס תפריט מעוצב שיונח במרכז השולחן או לצד צלחתו של כל סועד. אם יש במשפחתכם חובבי גרפיקה ממוחשבת - הטילו את המשימה עליהם ותזכו בנקודות בונוס). לאחר מכן מחקו בגסות כל מנה שהיא מורכבת מדי להכנה לטעמכם. אם תרצו, תוכלו להטילה על אחרים. ערכו את החישוב לכל סועד כך:
* מנות ראשונות: כ-400 ג' מכל מנה לעשרה סועדים ל-3 מנות. הראשונות מוגשות עם פחמימה (לחם בראש השנה ומצה בליל הסדר), ואמורות לשמש כמתאבנים, כך שאין צורך בכמויות אדירות.
* מנות עיקריות: מנה אחת לכל סועד (קציצה אחת, פולקע אחת או שניצל אחד, אלא אם מדובר באורחים זללנים ורעבתנים, שיזכו למעט יותר) ושתי כפות של תוספת, פחמימתית או ירקות מבושלים.
* מרקים וכופתאות: כ-150 מ"ל מרק לסועד (כף וחצי), וכופתא אחת.
* מנה אחרונה: פיסת מאפה אחת או שתי פיסות ממתק לכל סועד.
* שתיה קלה: בסעודה ארוכה כל כך תזדקקו ל-3 כוסות לכל סועד (כ-600 מ"ל). החדשות הטובות הן שאינכם מוכרחים לגוון, ואתם יכולים להציב במרכז השולחן רק משקה קל מסוג אחד ומים.
* יין: שבע כוסיות? אם תקפידו על הכללים, תזדקקו לכארבעה בקבוקי יין לעשרה איש. במשפחתכם אוהבים לשתות? תזדקקו לכמות דומה. במשפחות המסתפקות בהרמת כוסית בתחילת הארוחה ותו לא, שני בקבוקים לעשרה איש מספיקים בהחלט, ובדרך כלל אפילו אחד יעשה את העבודה.
תכנון התפריט 2: לקנות בחוכמה
כעת פרטו את התפריט שלכם לפרוטות וכתבו בנוגע לכל מנה אילו מרכיבים בדיוק תצטרכו. רשמו את המרכיבים על דף נייר ארוך ומפורט, למשל: "2 ביצים, 3 כפות מיונז, מלח, פלפל". אל תדלגו על שום מרכיב אחרת תגיעו ליום הבישול ותמצאו את עצמכם ללא מלח. עתה תוכלו לבדוק מה מוגזם (קילו אנטרקוט? יש שימצאו זאת יקר) או מיותר (מנה שעבורה, ורק עבורה, זקוקים לשלוש כפיות בדיוק של שמן שומשום? בחרו משהו יותר קונבנציונלי). אחדו במידת האפשר את כל המרכיבים, כך שקניותיכם לא תתפרסנה על פני יותר מדי מרכיבים ותוכלו לנצל בצורה מיטבית כל רכיב.
תכנון התפריט 3: עדיף בתנור
השתדלו במידת האפשר לבחור במאכלים שקל לשמור על הטמפרטורה שלהם, למשל מאכלים אפויים בתנור כמו מאפים, בשר ותוספות בתנור. עם תום ההכנה תוכלו להפעיל את התנור על טמפרטורה נמוכה מאוד ולשמור אותם חמים ופריכים עד בוא האורחים. אפשרות אחרת היא לבחור מאכלים שאמצעי הבישול שלהם הוא מיקרוגל - כך תוכלו להכין את התערובות מראש ו"לתקתק" את כל הארוחה בכחצי שעה.
תכנון האירוח: האירוח מתחיל לפני הסעודה ונגמר עם שטיפת המזלג האחרון
כדאי לזכור שאירוח הוא חוויה כוללת, המורכבת מן ההכנות שלפני האוכל ומנפילת המתח שאחריו. לכן תכננו היטב את האופן שבו תארחו. אם יש ברשותכם מדיח כלים, ודאו מראש שיש לכם די כלים וכלי הגשה. אם אין ברשותכם מדיח כלים, שיקלו ברצינות לרכוש כלים חד פעמיים. ההוצאה לעשרה איש תנוע סביב ה-50 שקלים, ותספק לכם שקט נפשי משתי בחינות: מבחינת עריכת השולחן, שכן תדעו שכל הכלים תואמים ועיצוב השולחן הסופי הוא לטעמכם, ומבחינת כאב הראש שבשטיפת כמות גדולה של כלים בסוף. העדיפו כלי נייר על פני פלסטיק - הם מזהמים פחות את הסביבה ומגיעים בעיצובים משובבי לב האמורים להזכיר פורצלן.
ודאו היטב שיש בבית די חומרי ניקוי: לרצפה - כי אירוח הוא חוויה מלכלכת ודברים תמיד צונחים מהמזלג, לכלים וגם מסיר כתמים - לאורחים שלומיאלים במיוחד.
מבשלים: נפלא להתחיל מראש
השתדלו במידת האפשר לפרוץ בבישולים יומיים או שלושה לפני האירוח. הכינו במועד זה את המרק והשתיה (אם אינכם רוכשים מן המוכן), וקנו את כל מה שאתם זקוקים לו, ובכלל זה כלים, כלי בישול, מפיות, חומרי ניקוי ומזון. אם נדמה לכם שלא מזמן היה בבית משהו ש"נעלם" (חמאה, סיר גדול או סט סכו"ם נוסף) - קנו אותו עכשיו. מוטב לגלות שהיה לכם אותו מלהגיע לערב האירוח ולגלות שאינו שם.
ביום האירוע התחילו בבישולים מוקדם בבוקר. אז תכינו את כל הסלטים ואת המאכלים שקירור נאה להם. הכניסו אותם למקרר כבר עם צלחת ההגשה, ותחסכו זמן יקר. תוכלו להניח על צלחות ההגשה מגש, וכך תוכלו לאחסן בשתי קומות. בבוקר החלו גם בהכנת המאפים ומאכלי הבשר בתנור. הם יכולים להישמר שם בחום נמוך מאוד עד הערב.
לקראת השעה 12 בצהריים סדרו את השולחן לאירוח. הציבו את כל הכלים, כוסות היין, הקישוטים ושאר ירקות, קפלו את המפיות וסדרו את הכסאות. הפעילות תיתן לכם מנוחה נחוצה מטרדות הבישול ותטען אתכם במעט יותר אנרגיות חדשות.
ארבע שעות לפני האירוח אפשר להתחיל לבשל את המאכלים טעוני הבישול (כן, זה עם הכיריים והסירים). טמנו אותם במיטה מתחת לכמה כריות ושמיכה עבה, שם הן תישמרנה חמות וטריות. מנות בשר מבושלות תיאלצו להכין כשעה לפני בוא האורחים, וגם אותם תוכלו לשמור בסיר עטוף במגבת תחת השמיכה.
בהצלחה, בתיאבון וחג חירות שמח!
בחירת התפריט 1: מעט מאכלים, בבקשה
"קל לה לדבר", מסננים המארחים, "איך אפשר לארח לסדר בלי המאכלים המסורתיים?". ובכן, אפשר. אין שום חוק שמחייב אותנו להכין את כ-ל מאכלי החג המסובכים. סבתא שלי, למשל, נהגה להכין בעצמה גם את הדג המלוח וגם את הגפילטע פיש. היא היתה מתחילה בהכנות כשבוע לפני ליל הסדר, ועשרה ימים אחרי שהאורחים עזבו עוד הסריחו קירות הבית מדגים. להכין ביצה קשה או חרוסת זה פשוט וקל. להכין מאכלים מסורתיים - קצת פחות. הכניסו את עקרון 80-20 לפעולה. הכינו רק 80% מהמאכלים - אלה שקל להכין ואפשר להכין מספיק זמן מראש - וקנו את היתר במעדניה, בקשו מהאורחים להכין אותם ולהביא או ותרו עליהם לגמרי. אף אורח לא ייצא רעב, אני מבטיחה.
בחירת התפריט 2: מותר לבקש מהאורחים להשתתף בבישול
אם זה נשמע כל כך הגיוני מדוע אנו ממעטים להשתמש באופציה הזו? כן, מותר למארח - זה שרוב ההוצאות נופלות על כתפיו, זה שיעמוד לילות כימים ויכין מאכלים רבים, זה שיהיה מודאג על הרגע האחרון שמא אין די מלח במרק - מותר לו לבקש קצת עזרה. אין בזה בושה, ולדעתי רוב המתארחים ישמחו לעזור. אפשר להטיל עליהם להכין מאכל אחד מסורתי ומורכב, ולהסיר את הדאגה מן הלב. כדאי, כמובן, להזכיר להם שיביאו את מה שבישלו עימם לארוחה החגיגית או, אם הם מתגוררים בקרבת מקום, אפילו לקחת זאת בעצמכם יום קודם ולהיות לגמרי רגועים.
בחירת התפריט 3: אתם בוחרים את היין, האורחים מביאים
ומה קורה כשיש מתארחים "טפילים" שבאים כמו למסעדה? אל תתביישו לבקש מהם להביא בקבוק יין או קופסת פרלינים לקינוח. מאחר שמדובר במתארחים מהזן הגרוע ביותר, סביר להניח שהם ינסו "למחזר" באירוע יין ישן שקיבלו ממקום העבודה או לרכוש חבילה של שלושה פרלינים. המסקנה: אל תשאירו שום דבר לשיקול דעתם. פנו אליהם די זמן מראש - שבוע או שבוע וחצי - והסבירו בדיוק במה אתם מעוניינים. אם מדובר ביין, ניקבו בשם הספציפי ובשם היקב וכן ציינו בכמה בקבוקים מדובר. המהדרין יציינו גם את צבעו של היין (אדום או לבן) ואת מידת המתיקות (יבש, חצי יבש או מתוק). אם מדובר בפרלינים, ניקבו בשם הספציפי ובמשקל האריזה הרלוונטי. הדיוק והפרטנות יקשו על הזן הבלתי נסבל להתחמק מהבקשה או לחסוך בעלויות.
כל האמור כאן טוב ויפה, ובכל זאת סייג קטן אחד: נכון, אף אחד לא באמת אוהב את האורחים הטפילים, והזמנתם לאירוע נובעת כמעט תמיד מאילוץ, אבל מומלץ בחום להימנע מהפיתוי להעניש אותם ולדרוש מוצרים יקרים במיוחד או כאלה שעבורם ייאלצו לנסוע למרחוק. הגדולה שבפטנט היא לבקש מהם מוצרים קלים יחסית להשגה (כלומר, מצויים בכל מרכול) ומתומחרים בסבירות על פי מצבם הכלכלי (ובואו נאמר זאת בעדינות: אם מדובר באורחים טפילים קשיי יום ייתכן מאוד שטפילותם נובעת ממצב כלכלי קשה ולא יותר). אם מדובר בטפילים שמצבם הכלכלי ממוצע, תוכלו לדרוש מהם בנחת להשקיע כ-80 שקלים בעניין. אל תחרגו למספרים תלת ספרתיים, אחרת תיוותרו בידיים ריקות או שהטפילים יגיעו לסעודה ויציבו על השולחן בלי בושה את בקבוק היין הישן שקיבלו ממקום העבודה וממנו אנו מנסים להתחמק.
תכנון התפריט1: חישובי כמויות נכונים
הכינו לפחות עשרה ימים מראש תפריט מפורט ומדוקדק וציינו בו אילו מנות תוגשנה ובאיזה אופן, למשל: "מנות סלטים: כבד קצוץ, סלט ביצים וכרוב כבוש בהגשה במרכז השולחן" או "מנה עיקרית: חזה עוף בגריל מוגש על מצע פירה לכל סועד" (אגב, חובבי המחשבים יוכלו להקליד את העניין ולהדפיס תפריט מעוצב שיונח במרכז השולחן או לצד צלחתו של כל סועד. אם יש במשפחתכם חובבי גרפיקה ממוחשבת - הטילו את המשימה עליהם ותזכו בנקודות בונוס). לאחר מכן מחקו בגסות כל מנה שהיא מורכבת מדי להכנה לטעמכם. אם תרצו, תוכלו להטילה על אחרים. ערכו את החישוב לכל סועד כך:
* מנות ראשונות: כ-400 ג' מכל מנה לעשרה סועדים ל-3 מנות. הראשונות מוגשות עם פחמימה (לחם בראש השנה ומצה בליל הסדר), ואמורות לשמש כמתאבנים, כך שאין צורך בכמויות אדירות.
* מנות עיקריות: מנה אחת לכל סועד (קציצה אחת, פולקע אחת או שניצל אחד, אלא אם מדובר באורחים זללנים ורעבתנים, שיזכו למעט יותר) ושתי כפות של תוספת, פחמימתית או ירקות מבושלים.
* מרקים וכופתאות: כ-150 מ"ל מרק לסועד (כף וחצי), וכופתא אחת.
* מנה אחרונה: פיסת מאפה אחת או שתי פיסות ממתק לכל סועד.
* שתיה קלה: בסעודה ארוכה כל כך תזדקקו ל-3 כוסות לכל סועד (כ-600 מ"ל). החדשות הטובות הן שאינכם מוכרחים לגוון, ואתם יכולים להציב במרכז השולחן רק משקה קל מסוג אחד ומים.
* יין: שבע כוסיות? אם תקפידו על הכללים, תזדקקו לכארבעה בקבוקי יין לעשרה איש. במשפחתכם אוהבים לשתות? תזדקקו לכמות דומה. במשפחות המסתפקות בהרמת כוסית בתחילת הארוחה ותו לא, שני בקבוקים לעשרה איש מספיקים בהחלט, ובדרך כלל אפילו אחד יעשה את העבודה.
תכנון התפריט 2: לקנות בחוכמה
כעת פרטו את התפריט שלכם לפרוטות וכתבו בנוגע לכל מנה אילו מרכיבים בדיוק תצטרכו. רשמו את המרכיבים על דף נייר ארוך ומפורט, למשל: "2 ביצים, 3 כפות מיונז, מלח, פלפל". אל תדלגו על שום מרכיב אחרת תגיעו ליום הבישול ותמצאו את עצמכם ללא מלח. עתה תוכלו לבדוק מה מוגזם (קילו אנטרקוט? יש שימצאו זאת יקר) או מיותר (מנה שעבורה, ורק עבורה, זקוקים לשלוש כפיות בדיוק של שמן שומשום? בחרו משהו יותר קונבנציונלי). אחדו במידת האפשר את כל המרכיבים, כך שקניותיכם לא תתפרסנה על פני יותר מדי מרכיבים ותוכלו לנצל בצורה מיטבית כל רכיב.
תכנון התפריט 3: עדיף בתנור
השתדלו במידת האפשר לבחור במאכלים שקל לשמור על הטמפרטורה שלהם, למשל מאכלים אפויים בתנור כמו מאפים, בשר ותוספות בתנור. עם תום ההכנה תוכלו להפעיל את התנור על טמפרטורה נמוכה מאוד ולשמור אותם חמים ופריכים עד בוא האורחים. אפשרות אחרת היא לבחור מאכלים שאמצעי הבישול שלהם הוא מיקרוגל - כך תוכלו להכין את התערובות מראש ו"לתקתק" את כל הארוחה בכחצי שעה.
תכנון האירוח: האירוח מתחיל לפני הסעודה ונגמר עם שטיפת המזלג האחרון
כדאי לזכור שאירוח הוא חוויה כוללת, המורכבת מן ההכנות שלפני האוכל ומנפילת המתח שאחריו. לכן תכננו היטב את האופן שבו תארחו. אם יש ברשותכם מדיח כלים, ודאו מראש שיש לכם די כלים וכלי הגשה. אם אין ברשותכם מדיח כלים, שיקלו ברצינות לרכוש כלים חד פעמיים. ההוצאה לעשרה איש תנוע סביב ה-50 שקלים, ותספק לכם שקט נפשי משתי בחינות: מבחינת עריכת השולחן, שכן תדעו שכל הכלים תואמים ועיצוב השולחן הסופי הוא לטעמכם, ומבחינת כאב הראש שבשטיפת כמות גדולה של כלים בסוף. העדיפו כלי נייר על פני פלסטיק - הם מזהמים פחות את הסביבה ומגיעים בעיצובים משובבי לב האמורים להזכיר פורצלן.
ודאו היטב שיש בבית די חומרי ניקוי: לרצפה - כי אירוח הוא חוויה מלכלכת ודברים תמיד צונחים מהמזלג, לכלים וגם מסיר כתמים - לאורחים שלומיאלים במיוחד.
מבשלים: נפלא להתחיל מראש
השתדלו במידת האפשר לפרוץ בבישולים יומיים או שלושה לפני האירוח. הכינו במועד זה את המרק והשתיה (אם אינכם רוכשים מן המוכן), וקנו את כל מה שאתם זקוקים לו, ובכלל זה כלים, כלי בישול, מפיות, חומרי ניקוי ומזון. אם נדמה לכם שלא מזמן היה בבית משהו ש"נעלם" (חמאה, סיר גדול או סט סכו"ם נוסף) - קנו אותו עכשיו. מוטב לגלות שהיה לכם אותו מלהגיע לערב האירוח ולגלות שאינו שם.
ביום האירוע התחילו בבישולים מוקדם בבוקר. אז תכינו את כל הסלטים ואת המאכלים שקירור נאה להם. הכניסו אותם למקרר כבר עם צלחת ההגשה, ותחסכו זמן יקר. תוכלו להניח על צלחות ההגשה מגש, וכך תוכלו לאחסן בשתי קומות. בבוקר החלו גם בהכנת המאפים ומאכלי הבשר בתנור. הם יכולים להישמר שם בחום נמוך מאוד עד הערב.
לקראת השעה 12 בצהריים סדרו את השולחן לאירוח. הציבו את כל הכלים, כוסות היין, הקישוטים ושאר ירקות, קפלו את המפיות וסדרו את הכסאות. הפעילות תיתן לכם מנוחה נחוצה מטרדות הבישול ותטען אתכם במעט יותר אנרגיות חדשות.
ארבע שעות לפני האירוח אפשר להתחיל לבשל את המאכלים טעוני הבישול (כן, זה עם הכיריים והסירים). טמנו אותם במיטה מתחת לכמה כריות ושמיכה עבה, שם הן תישמרנה חמות וטריות. מנות בשר מבושלות תיאלצו להכין כשעה לפני בוא האורחים, וגם אותם תוכלו לשמור בסיר עטוף במגבת תחת השמיכה.
בהצלחה, בתיאבון וחג חירות שמח!